#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פסק רב יוסף מתחילה באותה שאבדה כתובתה?<br>ומה אמר לו אביי?	"דאין חיסרון בזה, דחכמים חולקים על ר""מ וס""ל דאי""ז בעילת זנות.<br>והקשה לו אביי דר""נ אמר הלכה כר""מ בגזירותיו. והדר ביה רב יוסף."	כתובות דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך יתקיים הא דתנן דלא כתב לה כתובה בתולה גובה מאתיים, עם הא דלר""מ אסור לקיים את אשתו בלא כתובה? (2)"	"א. איירי במקום שאין כותבים כתובה וסמכי על המנהג, ובזה אי""ז בעילת זנות דסמכה דעתה.<br>ב. אה""נ דהיה אסור לעשות כן, ומ""מ אמרו דהדין שגובה. (רש""י)."	כתובות דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אליבא דרב דימי בשם בר קפרא היכן מחלוקת ר""מ ור' יהודה בתנאי בכתובה, והיכן לא פליגי? ומה דעת ריו""ח? ומה פירש בזה ר' אבהו בשם ריו""ח?<br>ואליבא דרבין?<br>ומה אמר ע""ז ר""פ? ומאי קמ""ל?"	"רב דימי: לבר קפרא מחלוקת בתחילה, אבל בסוף לכו""ע ל""מ תנאי. ולריו""ח בשניהם מחלוקת. ופירש ריו""ח דלא פליגי, דכוונתו בתחילת חופה וסוף חופה (שהיא תחילת ביאה) מחלוקת, אבל בסוף ביאה ל""מ.<br>רבין: לבר קפרא מחלוקת בסוף, אבל בתחילה לכו""ע מהני תנאי. לריו""ח בשניהם מחלוקת. ופירש ריו""ח דלא פליגי, דכוונתו לתחילת ביאה וסוף ביאה ובזה נחלקו. אבל בתחילת חופה כו""ע מודו דמהני.<br>ואמר ר""פ דלולא דברי ר' אבהו בשם ריו""ח, היה אומר דבר קפרא וריו""ח פליגי, ואילו רב דימי ורבין לא פליגי. [דלשניהם לבר קפרא תחילת חופה מהני, סוף ביאה ל""מ, ומחלוקת באמצע. ולריו""ח בהכל מחלוקת].<br>וקמ""ל דמוטב להגיד דפליגי תרי תנאי, מאשר דפליגי תרי אמוראי אליבא דחד תנא."	כתובות דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן נחלקו ר""מ ור' יהודה אי מהני תנאי אליבא דרב דימי למסקנא?<br>ואליבא דרבין למסקנא?<br>ואליבא דמה שהיה ר""פ מפרש?"	"רב דימי: נחלקו בתחילת וסוף חופה, אבל סוף ביאה ל""מ.<br>לרבין: נחלקו בתחילת וסוף ביאה, אבל תחילת חופה מהני.<br>לר""פ: אליבא דבר קפרא, בתחילת חופה מהני, בסוף ביאה ל""מ, באמצע מחלוקת. אליבא דריו""ח בהכל מחלוקת."	כתובות דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה זמן נותנים לבתולה להכין את עצמה לנישואין?<br>ומנא לן?<br>ואימא תרי יומי?<br>ואימא חודש כדכתיב עד חודש ימים?	"י""ב חודש.<br>דכתיב תשב הנערה אתנו ימים או עשור. ואין לומר תרי יומי, דאין דרך שאם אין מתרצים לב' ימים לבקש עשרה.<br>אלא ימים היינו שנה כדכתיב ימים תהיה גאולתו.<br>ואין לומדים מעד חודש ימים, דדנים ימים סתם מימים סתם, ולא מאותם שנאמר בהם חודש."	כתובות דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי יכולה להתעכב יותר מי""ב חודש מלהנשא?<br>ומי עוד יכול לעכבה מלהנשא? ומה אכפת לו בכך?"	קטנה מעכבת עד שתגדיל.<br>וגם אביה מעכב. דסבר השתא מימרדא ונפקא, ושוב תיפול עלי לטרוח לה בתכשיטים.	כתובות דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם פוסקים על הקטנה להשיאה? (פרט).<br>ומה החידוש?<br>ומה הכוונה פוסקים ומדוע? (רש""י)."	"פוסקים להשיאה כשהיא גדולה, אך אין פוסקים להשיאה כשהיא קטנה.<br>וקמ""ל דשרי לפסוק לכשתהא גדולה, ולא חיישינן שתביא פחת מהשתא ותחלש.<br>ופוסקים היינו בלא קידושין, אבל אסור לקדש את בתו קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה."	כתובות דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה זמן נותנים לבתולה לפרנס את עצמה לנישואין? וממתי נמנה זמן זה? (2)<br>ולאלמנה?<br>ולבוגרת שבגרה אחר האירוסין?<br>ולבוגרת שנתארסה אחר י""ב חודש?<br>וכמה זמן נותנים לבעל בכל האופנים הנ""ל?"	"לבתולה י""ב חודש. <br>והוא משעת תביעה שלה או של הבעל. ובגרות הרי היא כתביעה.<br>לאלמנה ל' יום.<br>ר""ה סבר דבוגרת נותנים לה רק ל' יום, ואיתותב ויש לה י""ב חודש.<br>אבל בוגרת אחר י""ב חודש נותנים לה רק ל' יום.<br>והזמן שניתן לאשה הוא זמן שניתן גם לבעל."	כתובות דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""ה ס""ל דהתקדשה ובגרה נותנים לה ל' יום. מה הוא עונה על הראיות דלהלן:<br>בגרה הרי היא כתבועה?<br>בוגרת ששהתה י""ב חודש ר""א אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר?<br>ומהיכן איתותב ר""ה לבסוף?<br>ומה הכוונה ולארוסה שלושים יום?"	"היינו כתבועה דאלמנה שהוא ל' יום.<br>אימא בוגרת וששהתה י""ב חודש. (והם ב' מקרים).<br>ומ""מ איתותב מהא דאיתא בברייתא דבגרה יום אחד ונתקדשה נותנים לה י""ב חודש.<br>והא דאמרינן בברייתא לארוסה ל' יום, היינו דאם נתארסה אחר י""ב חודש בבגרות, נותנים לה ל' יום."	כתובות דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל שארוסה אוכלת בתרומה מה""ת?<br>ומאלו ב' טעמים אין היא אוכלת מדרבנן?<br>ומאי נפק""מ?<br>ולטעם הראשון מ""ט לא חיישינן ללקיט כהן בבית ישראל? ומ""ט לא חיישינן בהגעת זמן?<br>ולטעם השני מ""ט לא חיישינן בהכי לעבדים?"	"שנאמר כי יקנה נפש קניין כספו, והיא קניין כספו.<br>ואינה אוכלת משום דחיישינן שמא תשקה לאחיה, או משום סמפון.<br>ונפק""מ לקיבל עליו מומין, ולמסר האב או הלך עם שלוחי הבעל. דליכא סימפון ואיכא שמא תשקה.<br>ובהגעת זמן דוכתא מייחד לה ול""ח שתשקה. ובלקיט הוא אוכל משלהם ולא הם משלו.<br>ובעבדים אין לחוש לטעות, דמומין שבחוץ הוא רואה, ושבסתר לא אכפת ליה. ונמצא גנב או קוביסטיוס הגיעו. ובליסטים מזויין ומוכתב למלכות קלא אית להו."	כתובות דף נז		
